בית הכנסת העתיק

קיצור תולדותיו

בית הכנסת שוכן בלב גרעין הכפר. שימש על-פי המסורת כבית מדרשו של ר’ יהושע בן חנניה, רבו של ר’ עקיבא, ומאז לאורך הדורות התפללו בו יהודי פקיעין. בשנת תרל”ג (1873) שופץ על ידי ר’ רפאל הלוי, יהודי  עשיר מבירות.

בבית הכנסת העתיק שתי אבנים שעל פי המסורת הובאו מירושלים על ידי יהודי פקיעין המקוריים- כוהני בית המקדש שנדדו גלילה. על האבנים מסותתים סמלים יהודיים. בארון הקודש ספר תורה עתיק בן מאות שנים, על קיר המערב אבנים עתיקות ממערת הקבורה וממאפיית המצות וקלף מגניזת פקיעין.

ובפירוט:

לאחר חורבן בית המקדש השני עברו לגליל כ”ד משמרות הכהונה והתיישבו בכפרים שונים בגליל. על פי מסורת יהודי פקיעין הגיעו לכפר מספר משפחות כהנים והשתקעו בו, עימן הביאו מירושלים שתי אבנים עתיקות ומסותתות, עליהן חקוקים סמלים יהודיים עתיקים מעבודת המקדש: מנורה, מחתה, שור, אתרוג ולולב- על אבן אחת. על השנייה שערי ההיכל ועל השלישית אשכול ענבים. את האבנים הציבו ופניהן הפוכות – למטה – לזכר חורבן הבית. מומחים מתארכים את האבנים לתקופת המשנה והתלמוד, הן תואמות את שפע המימצאים של בתי כנסת גליליים מתקופה זו, כך שימש בית הכנסת לאורך דורות את קהילת יהודי פקיעין.

מתי נוסד בית הכנסת הנוכחי? בשנת 1873 (תרל”ג) שופץ במרכז הכפר פקיעין, בלב “שכונת היהודים”, בית הכנסת. את הכסף להקמת בית הכנסת תרם יהודי, מעשירי ביירות בשם רפאל הלוי. במשקוף בית הכנסת מונצחת תרומתו. בית הכנסת  נבנה על חורבות בית כנסת עתיק ממנו, שניזוק מרעידת אדמה בשנת 1837.

בשנת 1950 שופץ בית הכנסת בסיועו של יצחק בן צבי והוא משמש כיום את יהודי הגליל לשמחותיהם, את המתארחים בכפר לתפילותיהם וכאתר תיירות פופולרי.

בית הכנסת נשמר ומטופל מזה עשרות שנים על ידי הגברת מרגלית זינאתי, בת לאחת ממשפחות הקהילה היהודית העתיקה בפקיעין.

חזית בית הכנסת מופיעה על צדו האחורי של שטר 100 ש”ח, שטר המנציח את פועלו של יצחק בן צבי.beitkneset