בית העלמין

קיצור תולדותיו

בית הקברות חצוי באמצעות כביש 864 המוביל לצפת, ושימש לקבורה יהודית עד לפני כמאה שנה. היום כמעט שלא ניתן לזהות בו מצבות ועשבי בר מכסים את כולו. מערת קבורה מתקופת התנאים שוכנת בתוך חלקת בית הקברות. המערה נמצאת בחלקו הצפוני ושימשה לקבורה בתקופת הביזנטית.

ובפירוט:

בית הקברות העתיק בפקיעין

כבר בביקורו של יצחק בן צבי בפקיעין בשנת 1922 הוא כתב על בית הקברות: “ממזרח לכפר נמצא בית הקברות העתיק, בלי גדר וחומה, השכנים מסיגים גבולו”.

בשנת 1931 אמנם נבנתה חומה סביב חלקו, אולם עם השנים נחצה  בית הקברות היהודי על ידי הכביש הנוסע לבית ג’אן. גם הקהילה היהודית הלכה ופחתה ואפילו בני משפחת זינאתי שהלכו לעולמם אך לפני מספר שנים, אינם קבורים בבית הקברות בפקיעין. יחד עם זאת, מדובר בבית קברות עתיק ביותר ודורות של יהודי פקיעין נקברו בו .

בשנת 1931 מוצא גבריאל נקיבלי, בן הקהילה בן ה13, כי הכתובת העתיקה ביותר בבית הקברות היא מלפני 81 שנה. מאז ומתמיד היה מנהגם של בני הכפר להציב מצבות פשוטות מאבני המקום, ללא ציון שם על קברי הנפטרים, וכך ברבות הימים נשתכחו השמות וייחוסם, אך מקובל בפי ותיקי פקיעין, כי בבית הקברות הגדול טמונים תנאים ואמוראים ושאר גדולי תורה.

אחד הקברים שידוע בוודאות כי הוא נמצא בשטח בית העלמין הינו קברו של רבי יוסף סופר, איש עדות אשכנז, ומומחה ידוע בכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות. בעלייתו לרגל לארץ ישראל, נסע רבי יוסף דרך איסטנבול (קושטא). משם הייתה יוצאת אחת לשנה, לפני חגי תשרי, אניה לארץ ישראל . כיון שאחר את יציאת האנייה, נשאר באיסטנבול שנה שלמה. בינתיים הפצירו בו אנשי איסטנבול להישאר בקהילתם ואף הבטיחו לו ממון רב. על כך ענה: “תמה אני עליכם. וכי להרוויח ממון באתי? הלא כל חפצי לשבת בארץ הקדושה!” כשהגיע רבי יוסף לפקיעין תיקן בה ספרי התורה ומעידים בני המקום על ספרים אלה, כי לא ניכר בהם פגם מעולם. נתחבבה מאוד על רבי יוסף ישיבתו בארץ ישראל ובפקיעין דווקא, כך שבסוף ימיו העתיק את מקום מגוריו אליה ונפטר בה בשנת 1764.

על מצבתו בבית העלמין העתיק בפקיעין נכתב: “פה נטמן הגאון הגדול ר’ יוסף סופר, ניסן תקכ”ד”, אלא שבשל פגעי הזמן והאדם אין מוצאים מצבתו ונודע לנו עליה מן הכתובים.