טחנת הקמח

קיצור תולדותיה

טחנת הקמח שוכנת במורדות הכפר, לשם זורמים מי המעיין. הטחנה הופעלה מכוח זרימת המים, שסובבו את אבן הרחיים.

ובפירוט:

טחנות הקמח בכפר פקיעין

מי מעיין הכפר הפעילו בעבר שתי טחנות קמח, ששרידיהן עדיין נמצאים בשטח. האחת בסמוך לקברו של רבי יוסי דמן פקיעין והאחרת ממוקמת בערוץ מעל לטחנה הראשונה.

הטחנה הסמוכה לקברו של רבי יוסי דמן פקיעין ואשר נקשרה לשמו ניזונה מתעלת הטיה, ממנה זרמו המים לתוך ארובה שהטילה את המים לחדר הטחנה, ושם, הם סובבו טורבינת עץ אופקית עגולה. הטורבינה הניעה את “אבן הרכב” שטחנה – בינה לבין “אבן השכב”- את החיטה לקמח. החיטה נשפכה אל מיכל שהוצב מעל חור ב”אבן הרכב” ונאספה בשולי “אבן השכב”.

עד לשנת 1934 טחנו את הקמח בכוח המים, אך המים נתמעטו עם השנים והחל משנה זו החלו טוחנים תוך שימוש במנוע סולר.

אגדת “אבי הקמח” – אבו טחין.

יהודי פקיעין מספרים על יהודי ממשפחת עג’אג’ שיצא עם שק חיטים אל הטחנה ובדרכו נקרא לו ישיש בעל הדרת פנים וביקש ממנו להצטרף למניין. חשש האיש שלא יספיק לטחון את החיטה וגם לא רצה להשאיר את החמור והשק שמא ייגנבו, אך הזקן הבטיחו שדבר רע לא יאונה להם. שב האיש מן התפילה ומצא את חמורו כפי שהשאירו, כשעליו שק מלא בקמח וכל כמה שהריק שק זה – חזר והתמלא השק. הבין האיש כי אליהו הנביא נקלע לדרכו והתקיימה בו ברכתו “כד הקמח לא תכלה ” (מלאכים א’ י”ז, 14).

אתר טחנות הקמח כיום

אתר טחנת הקמח עבר לאחרונה שיפוץ מקיף, וכיום הוא מכיל איזור ישיבה נעים, מדרגות נוחות וספסלי אבן משקיפים אל מי המעיין הנשפכים. פתוח להנאת המטיילים.

untitled-301DSCF1232