המקווה

המקווה העתיק שוכן בקומת המרתף של בית הספר העברי. מימיו זרמו אליו ממעיין הכפר באמצעות תעלה. שימש את קהילת היהודים כמקווה טהרה.

מקווה הטהרה- עדויות והשערות

בחיי הקהילה היהודית המסורתית מהווה מקווה הטהרה מוסד בעל חשיבות שווה כמעט לבית הכנסת עצמו.

מציאת מקווה טהרה בחפירות ארכיאולוגיות הוא בהרבה מקרים האסמכתא לקביעת האתר כיישוב יהודי קדמון. המקור היחיד שנמצא המתייחס למקווה הטהרה הוא א.מ לונץ המונה את רכוש הקהילה היהודית “בית הכנסת, בית טבילה (בתוך הכפר), ובית לשוחט.”

בספרו, מתאר בן צבי את “שמירתם החמורה על מנהגי הדת” וכך הוא מספר “הפלאח אשר ליווה אותי בדרך, מהלך חמישה עשר קילומטר, לקח את תפיליו אתו והניחן בדרך להתפלל בהן. זהירים הם בנטילת ידיים ובברכה על כל דבר שבא אל פיהם, ואין צריך לומר עד כמה זהירים בכשרות.” לכן, אין להעלות על הדעת שדווקא בנושא טהרת המשפחה לא הקפידו יהודי פקיעין. אף בסקר רכוש יהודי שבוצע בשנת 1943 על ידי הקרן הקיימת מוזכר מבנה בית הספר הממוקם מעל מקווה הטהרה אך המקווה עצמו לא מוזכר. אין לדעת איך ליישב עניין זה, אך עובדה היא כי קיים מקווה טהרה אשר שייך להקדש היהודי של פקיעין ואשר היה מחובר בתעלת מים מקורה למעיין במרכז הכפר. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית הספר העתיק.